הדברה מדייקת נגד עשבים רעים (שוטים)

עשבים רעים (שוטים) נחשבים מאז ומעולם לאחד המזיקים הגדולים ביותר לגידולים חקלאיים, וביכולתם לגרום נזק משמעותי ליבול ויכולת השיווק אם יקצרו או יאספו יחד עם הגידול.

בממוצע עולמי הם גורמים לנזקים של כ-עשרות אחוזים לייבול ועל כן המלחמה בעשבים מלווה את החקלאות מראשית דרכה.

מהו עשב רע?

כל צמח הגדל במקום בו הוא אינו רצוי וגורם לנזק.

מיון העשבים –

חד שנתים – מתרבים ע"י זרעים והם עונתיים (קיץ או חורף). צמח שגדל וקמל במשך תקופה אחת.

רב שנתיים – מתרבים ע"י קנה שורש, פקעות או בצלצלים. בעל מחזור חיים שנמשך מספר שנים.

דרכי הפצתם:

• זרעים המופצים משדות לא מעובדים אשר נישאים ע"י הרוח.
• זבל אורגני\קומפוסט אשר לעיתים מכיל זרעים חיים של עשבי בר .
• השקיה מתמדת אשר גורמת להתפתחות העשבים.
• הפצה ע"י בע"ח.
• עיבוד הקרקע גורם לחלקות העשב הרב שנתי לקטעים, וכיוצא מכך כל אחד מהם גדל כצמח עצמאי.

מי הם העשבים הרעים בהם אנו מטפלים?

קיקיון מצוי –

שיח עד בגובה 1-5.4 מ', מסתעף בבסיסו, בעל עלים פשוטים, גדולים מאוד, בקוטר  10-40 ס"מ, מחולקים כמעין כף יד. שפת העלים משוננת. צבע העלים ירוק כהה בוהק. קיקיון מצוי הינו צמח חלוץ המתפתח ראשון לאחר הפרות, פולש בבתי גידול לחים כגון גדות נחלים וביצות, למעט באזורים הצחיחים. אל שיח הקיקיון מגיעה חיפושית האמברוסיה שהיא חרק מדרום-מזרח אסיה. החיפושית חופרת מחילות בכמה מיני עצים (אבוקדו לרוב בישראל) לצורך הטלת ביצים, ומשאירה בהם נבגים של מיני פטריות החיות איתה בסימביוזה כדי שישמשו מצע לזחלים המתפתחים בגוף העץ וכך פוגעת קשות בגידולי האבוקדו בישראל. 

אמרנטוס (ירבוז פלמרי) –

עשב-בר חד-שנתי גבוה, פולש מאמריקה שהשתרש בארץ ובאירופה. הוא נובט באביב בשדות מושקים ופורח בחודשי הקיץ. צמח מפותח עשוי להגיע לגובה מעל 2 מ' והגבעול הראשי שלו עשוי להגיע לקוטר כמה ס"מ והוא קשה מאוד  לעקירה.            עשב רע זה, אשר מופיע לרוב בשדות בוטנים יוצר זרעים קטנים ומרובים (כחצי מיליון זרעים לצמח נקבי), תכונה זו המקנה לו יכולת להתחרות עם גידולי קיץ רבים על המשאבים השונים, לגרום להפחתה ביבול, ולנזק כלכלי רב.

סולנום –

עשב רב-שנתי מלבין-מאפיר שגובהו עד חצי מטר. הפרח סגול, בקוטר עד 4 ס“מ עם אבקנים צהובים בולטים במרכז. הפרי כדורי, מבריק, צהוב בהבשלה, נשאר על הצמח חודשים רבים. יוצר גושים גדולים בשדות חיטה ומקומות מופרים אחרים.          ידוע בעיקר בשל הנזקים שהוא גורם לחקלאות. הודות למערכת שורשים מאוד מפותחת המתפרסת ברובה באופקים העליונים של הקרקע, ולכן הוא מתחרה באופן ישיר עם הצמחייה העשבונית המקומית בניצול מי הקרקע. עקירה אינה יעילה, כיוון שהשורשים נשברים, והישארות של קנה שורש מאפשרת התאוששות והתרבות של הצמח.

גומא הפקעים (סיידא) –

הוא עשב רב-שנתי המגיע לגובה של עד 30 ס"מ, ומוכר כעשב רע בגינות ובשטחים מעובדים. הוא גדל בקרקעות כבדות וקלות כאחד. חקלאים ובעלי גינות מכירים את הצמח מיכולת ההישרדות שלו למרות העיבודים החוזרים ונשנים של הקרקע. זמן קצר לאחר העיבוד וכיסוח השטח יצוצו עלים צעירים של גומא שכוסח באותו מקום. לגומא יש קנה שורש בקרקע. קני השורש מפתחים פקעות קטנות שאוגרות מזון ובעלות ניצני צמיחה. באמצעותן הצמח גם מתרבה. סעיפי קני השורש המחברים את הפקעות דקים ונקרעים בקלות כאשר מנסים לעקור את הצמח. הפקעות נשארות בקרקע ונקראות על כן "פקעות נטישה". נוכחותו בשדה הכותנה גורמת הפחתה משמעותית ביבול, שכן הוא מתחרה רציני על משאבי הקרקע, וכמו כן משחררות רקמותיו חומרים שמזיקים לצמחים אחרים. מסיבות אלה פוגע הצמח גם בגינות נוי.

נזקי העשבים לחקלאות

• פונדקאי ביניים לגורמי מחלות, מזיקים, נמטודות, וירוסים. 
• תחרות על גורמי ייצור (מים, מינרלים, אור…)
• הפחתה ביבול ובאיכותו 
• מאפשר מקום מסתור למכרסמים
• מפריע לאיסוף ועיבוד היבול
• מוריד את איכות המים ומפריע בהשקיה 
• הפרעה בזרימה וניקוז – הגברת מפגעי יתושים
• סכנת שריפות 
• נזק אסתטי ועוד

שיטות הטיפול ב"עשבים רעים" כיום:

הדברה אגרוטכנית (מכאנית) –

יתרון – הדברת העשבים ללא שימוש בחומרי הדברה רעילים הגורמים לזיהום הסביבה

חסרון – יקר יותר מהדברה כימית

הדברה ביולוגית –

יתרון – אינה מתבססת על חומרים כימיים אלא מתבססת על "אויבים" טבעיים למזיקים אותם רוצים להשמיד, לכן ידידותית הן לסביבה והן לאדם ומידת הנזק שלה מזערית.

חסרון – ישנה סכנה כי המין שמובא לשטח הניזוק כאויב, ישתלט על השטח ויגרום לדחיקתם של מינים מקומיים הקיימים באזור. עלול לגרום לאסון אקולוגי

הדברה כימית –

יתרון – השיטה המהירה והזולה ביותר ויכולה להיעשות בשטחים גדולים.

משמידה סוגי עשבים רבים בפעולה אחת ונחשב כטיפול זול בהשוואה להדברה אגרוטכנית.

חסרון – פגיעה בצמחים סמוכים עקב משבי רוח ואפשרות לזיהום קרקעות, מי תהום ומקורות מים.

רעיל לאדם וללא יכולת שימוש בכל תנאי מזג האויר.

שיטות לפיזור חומרי הדברה כימיים:

ריסוס מהאוויר (מטוס) – יכול לכסות שטחים גדולים אבל פיזור החומר הוא בזבזני ואינו מדויק.

ריסוס קרקעי (טרקטור) – שיטה איטית ביחס לפיזור אוירי אשר מסכנת את נהג הטרקטור בספיגה של חלק גדול מהרעלנים ומסכנת את היבול בכך שהטרקטור נוסע בתוך השדה והורס חלק ממנו.

ריסוס דרך מערכת ההשקיה – דורש כוח אדם רב.

ריסוס מהאויר (רחפן) – השיטה החסכונית והמומלצת ביותר. בהשוואה למטוס הרחפן יכול לטוס באזורי שטח הררים ומדרונות וכן מתחת לקווי מתח ללא סיכון טייס ומאפשר פיזור מדויק של חומר הריסוס.

אז למה לבחור דווקא בנו?

ALTA פיתחה פתרון חסר תקדים לפיזור יעיל כנגד "העשבים הרעים".                                    

בעזרת תוכנה מיוחדת, אשר נאסף בה המון דאטה על העשבים הרעים (שוטים) ניתן כיום לנטר באופן מדויק וברזולוציה גבוהה את כל מפגעי העשבים בשדה ולסמן אותם.

ואתם בטח שואלים איך הריסוס עובד? אז בנוסף לתוכנה,  ALTA תכננה ופיתחה מערכת ייחודית לטובת ריסוס טיפתי בצורה מדויקת הכוללת זרוע מיוחדת אשר ממוקמת מתחת למערכת הרחפן ובעזרתה מתאפשרת קרבה גבוהה יותר לצמח וריסוסו המדויק. ולא רק זה, ישנם יתרונות נוספים במערכת שלנו:

• פתיחת הזרוע מעבר לגבולות הרחפן מאפשרת רסס אחיד ומוריד את הסיכון לריסוס באזורים לא נכונים
• בעלת משאבה מיוחדת המאפשרת התמודדות עם חומרים בעלי סמיכות שונה , וזאת בניגוד למשאבות אחרות שעלולות להיסתם.
• מערכת הבקרה אשר שולטת על משאבה מאפשרת כיול של גודל הטיפה וכמות הטיפות לריסוס בתא שטח מוגדר בהתאם להוראות היצרן והנחיית האגרונום

אז אחרי שלמדנו והכרנו קצת את האמצעים המיוחדים אשר תוכננו ופותחו בALTA כמענה לעשבים הרעים, הגיע הזמן להכיר את 4 שלבי הביצוע בפועל: 

שלב ראשון (צילום ראשוני בשטח) – מתחיל בשדה צוות הצילום משתמש ברחפנים מסוגים שונים בעלי מצלמות בעלות רזולוציה גבוהה. הציוד הנבחר מותאם לתנאי השטח סוג העשב גודל השדה רמת הדיוק הנדרשת וסוג הטפיל אותו נדרש למצוא.     בשלב זה צוות ההטסה מגדיר תוכנית הטסה לצילום השטח על מנת לספק תמונת מצב על השדה.

שלב שני (ניתוח הנתונים שהתקבלו) – החומרים אשר התקבלו בגיחת צילום השדה מנותחים על ידי תוכנת ״תנטוס״ שהחברה פיתחה, המזהה בצורה מהירה, יעילה ומדויקת את כל אותם  המפגעים בשטח. 

שלב שלישי (ביצוע הריסוס בשטח) – לאחר איתור המפגעים הרחפן המרסס מקבל תוכנית משימה מוגדרת וטס בין הנקודות הבעייתיות בלבד על פי נ.צ מדויק לרמת הסנטימטר. בכל נקודה בעייתית מערכת הריסוס מתחילה את הפעולה ומרססת את חומר ההדברה באופן מדויק ויעיל על מנת לחסל את המפגע. מאחר והרחפן נע בין הנקודות הבעייתיות בלבד, נתיב הטיסה הינו קצר באופן יחסי ומבוצע במהירות גבוהה. כמות החומר המרוססת בשטח הינה מצומצמת להפליא בהשוואה לגישות הקיימות כיום.

שלב רביעי (סיכום נתוני הגיחה) – מתבצע במשרד וכולל העלאת נתונים לענן לטובת עדכון ומעקב היסטורי